החלטה בתיק סע"ש 30566-03-13

1.       בפני בית הדין בקשת הנתבעת להעברת מקום הדיון בשל חוסר סמכות מקומית.

2.       הנתבעת טוענת כי מקום ביצוע העבודה הינו בשטחי יהודה ושומרון, שטח שאינו מצוי בתחום שיפוטו של בית דין אזורי, ומאחר והנתבעת מנהלת את ענייניה מחנות הממוקמת באור יהודה, הרי שהסמכות המקומית מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

הנתבעת אף מפנה להחלטת בית הדין האזורי בתיק 13 - 10 - 27151 בעניין זהה, בו קבע בית הדין כי הסמכות המקומית בעניינה של הנתבעת, נתונה לבית הדין האזורי בתל אביב.

3.       התובע טוען בתגובה כי העבודה בוצעה בשטחים, הוא עצמו תושב השטחים ולפיכך אין בית דין מוסמך לדון בתביעה, ולבית הדין האזורי בירושלים הסמכות לדון בתביעה נשוא בקשה זו.

הכרעה

4.       לאחר עיון בבקשה, בתגובה, ובהברה, מצאתי כי יש להיעתר לבקשה להעברת הדיון לבית הדין האזורי בתל אביב בתיק זה.

5.       תקנה 3(א)1 לתקנות בתי הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991 קובעת כי מקום השיפוט בתובענות בין עובד למעביד שעילתן ביחסי עובד ומעביד הינו לבית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה.

6.      תקנה 3(ב) קובעת כי אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור השיפוט של בית הדין לעבודה, הסמכות המקומית תקבע לפי מקום מגורי העובד מרכז מפעלו של המעביד בישראל... המקום בו נמצא משרדו הרשום של המעביד או כל מקום אחר בו מנהל המעביד את עסקיו .

" בפסק הדין בעניין נמיקוב ( ע"ע (ארצי) 143/09 אנטון נמיקוב- רשת בטחון (1993) בע"מ (24.3.09)) נפסק כי -

"בתקנה זו ישנה אבחנה ברורה בין המונחים 'מקום עבודה' ו 'מקום ביצוע העבודה'. אלה שני מונחים שונים (דב"ע נה/106 - 3 שילוח חברה לביטוח בע"מ - יוסף אנייס, פד"ע כ"ח 237).מקום ביצוע העבודה הוא המקום שבו בוצעה העבודה בפועל. לעומת זה, המונח מקום עבודה ניתן להתפרש לפי הקשר הדברים והתכלית אותה הוא בא לשרת, לרבות הכוונה להקל על העובד התובע בבחירת מקום השיפוט הנוח לו (דב"ע לג/23 - 3 וקסלמן ושות' חברה קבלנית לבניין בע"מ - דוד אטיאס, פד"ע ד' 421, 423 בסעיף 5; דב"ע נא/108 - 3 ישעיהו פוקס - אלסינט בע"מ, פד"ע כג 300, 302)".

עוד נפסק בעניין נמיקוב כי  -

"את המונח 'מקום עבודה' ניתן לפרש גם כמרכז מפעלו של המעביד, או במקום בו נמצא משרדו הרשום בישראל של המעסיק .. פרשנות זו אין בה שינוי פסיקה קיימת, היא תואמת את לשון הכתוב על פי פשוטו, והיא מבהירה את ההבדל בין מקום העבודה למקום ביצוע העבודה - שני מונחים המצויים בתקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין.

...

.... על פי לשון תקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין, לעובד יש זכות הבחירה להגיש את התביעה כנגד מעסיקו הן "במקום העבודה" והן במקום ביצוע העבודה, ואם בחר העובד להגיש את התביעה במקום העבודה, הסמכות המקומית במקרה זה היא אכן לבית הדין האזורי בתל אביב.

(חלק ההדגשה גם  במקור - ל.ג. וחלק  שלי ש.ש.)

בר"ע 13 - 11 - 36623 דב מרכוס נ' סולאר פרופיט ישראל בע"מ, ניתן ביום 4.2.2014)

7.       במקרה שלפנינו  מקום ביצוע העבודה ומקום מגוריו של העובד (התובע) הם מחוץ לאזור שיפוטו של בית הדין לעבודה.

אולם, משמקום מושבה הרשום של הנתבעת בשוהם, אזור שיפוטו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, וככל העולה מכתבי הטענות הנתבעת מנהלת את עסקיה מחנות הממוקמת באור יהודה, מקום שיפוטו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

8.       לפיכך, לפי מדרג זה, הסמכות המקומית לדון בתביעה דנן מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.